• Plantit

כל מה שרציתם לדעת על השקייה (או: "רק אל תגידו כוס מים פעם בשבוע")

למי מאיתנו זה לא קרה בעבר - אנחנו חוזרים מעוד יום עבודה שגרתי רק כדי לגלות שאחד מחברי הג'ונגל העירוני שלנו שמט את עליו כאילו הוא זה שהיה לו יום לא משהו במשרד.

.

שמנו לב שאחת הסיבות העיקריות שמובילות לצמחים מאוכזבים ולמצמיחים מבולבלים היא תרבות ההשקייה.

בין אם מדובר בהשקיית יתר או חסר - אנחנו כאן כדי לעשות קצת סדר בבלאגן הזה שמורכב בסך הכל משתי מולקולות של מימן ועוד אחת של חמצן. בסה"כ הדברים באמת מאוד פשוטים.


אז בואו נצא לדרך:



1. מתי אנחנו צריכים להשקות?


שימו לב, זה כנראה החלק הכי חשוב בפוסט הזה -

אין תשובה גורפת לשאלה הזו! וכל מקרה לגופו! וכל צמח ונסיבותיו!


ונסביר: כמו שאין חוקיות למתי וכמה בני אדם צריכים לשתות (נגיד הרבה יותר בזמן פעילות ספורטיבית ביום חם במדבר סהרה והרבה פחות כשיושבים ורואים טלוויזיה ביום קר במוסקבה), כך גם הדבר לגבי החברים הירוקים שלנו.

אותם צמחים במיקומים שונים ובנקודות זמן שונות, ידרשו תדירות וכמות השקייה שונה.


אז עכשיו אתם אומרים לעצמכם - יופי אז מה בעצם הם רוצים להגיד לנו פה, שאין איך לדעת?

אז בדיוק ההפך. יש שיטה לדעת האם הצמח צמא: לבדוק את רטיבות מצע הגידול שבו הצמח שתול.


אל תפחדו - דחפו את האצבע שלכם, בערך עד המפרק השני, לתוך מצע הגידול.

האצבע יבשה - השקו את הצמח (מכל הלב, כפי שנסביר בהמשך).

האצבע לחה / רטובה - הניחו לו עד לבדיקה הבאה.

שוב, אם האדמה לחה, לא משקים! טה דם - כמה פשוט, ככה מדויק.



2. איך אנחנו יודעים האם השקנו מספיק?


כל צמח זקוק לכמות מים שונה בזמן נתון. לכן, הדרך היעילה ביותר להשקות את צמחי הבית שלנו היא לקחת אותם למקלחת (או לכיור במטבח) ולשטוף אותם עד נגירה (כלומר להשקות עד שהצמח מטפטף מלמטה שאריות מים). לאחר מכן השאירו אותם במקומם עד שיפסיקו לטפטף והחזירו למקומם.


ההיגיון בהשקייה עד נגירה נעוץ בעובדה ששורשי הצמח נמצאים בתחתית הכלי. כשאנו משקים "לפי הרגש" ולא עד נגירה, יכול להיווצר מצב בו רק הרטבנו את חלק האדמה העליון, מבלי שהצמח הצליח ללגום מהמים בכיף.

משילוב שתי הפסקאות שלמעלה מתקבלת הנוסחה הבאה:

אין מצב שצריך להשקות מעט - או שלא צריך להשקות בכלל, או שצריך להשקות עד נגירה!




3. השקייה עילית או השקייה תחתית?


ככלל, נעדיף להשקות את הצמחים שלנו בהשקיה עילית כפי שתואר בפסקה הקודמת. לעתים, ובמקרה שלעציץ שלנו יש כלי שמשמש כתחתית, ניתן למלא אותו במים ולאפשר לצמח "לשתות" בעצמו (המים עולים דרך חורי העציץ בכוחות נימיים אל השורשים). במידה ופועלים כך, חשוב להיות מדודים ולא לאפשר למים לעמוד הרבה זמן בתחתית הכלי מכיוון שמהלך כזה עלול לגרום לריקבון שורשי הצמח או לצריבתם על ידי המלחים שבמים.



4. מי ברז, מים מסוננים, מי מזגנים או אולי בכלל מי גשמים - מה עדיף?


כמו תמיד, זה תלוי. ישנם צמחים שרגישים מאוד למלחים ויש צמחים עמידים יותר. למדו להכיר את הצמח שלכם (אתם יכולים לשאול אותנו גם בפרטי - אל תתביישו). מכיוון שאיננו יכולים לדעת את ריכוז המלחים שבברזים בבית שלנו בכל זמן נתון, אנו ממליצים על שימוש במים מסוננים (תמי 4 וכו'), מי מזגנים (בקיץ) או מי גשמים (בחורף).

יש לזכור כי בשלושת סוגי המים האחרונים חסרים גם חומרי הזנה שנדרשים לצמחים לגדילה ולכן כדאי להוסיף גם דשן (במידה ואנו בעונות הצמיחה קרי אביב - קיץ).


נדגיש רגע - אין צורך להילחץ. רוב צמחי הבית מסתדרים גם ממש בסדר עם מי ברז, ולא דורשים התעסקות עם דישון. יש משפחות של צמחים שהן מעט "מפונקות" יותר, כמו הקלתאות, אך השאר ילגמו בשמחה גם ממי הברז שלנו.


5. ריסוס העלים - כן או לא?


רוב הצמחים שאנחנו מגדלים בבית, מקורם באזורים טרופיים, והסביבה אליה הם מותאמים היא סביבה לחה (לעיתים אף ממש "רטובה") וחמה. לכן, כדאי לנסות להתאים את מיקרו האקלים אליו הם חשופים בבית שלנו אל אזור הגידול ממנו הם מגיעים. הגברת הלחות בסביבת הצמח היא חיונית, ולרוב תתרום לצמחי הבית שלנו לשגשג.

עם זאת, היא עשויה לחשוף אותם למזיקים (בעיקר בקיץ) אוהבי לחות.


טיפ שלנו: מקמו כלי מים בקרבת הצמח שיהווה מקור לאידוי ולהגברת הלחות בסביבת הצמח, או לחלופין - מקמו מספר צמחים בצפיפות וכך בעצם תיצרו מקורות אידוי טבעיים בין צמח לצמח.

לקראת סיום, זכרו שכל צמח הוא עולם בפני עצמו ובעל דרישות שונות מזה שלידו.

השתדלו לספק את צרכיו בהתאם ולא לפי כלל גורף ששמעתם פה או שם.


תם עידן ה"פעם בשבוע". זוהי עונת ה"מתי שבאמת צריך"


אנחנו פה לכל שאלה והתייעצות

בהצלחה!

רוצים להישאר מעודכנים? הירשמו עכשיו

  • Black Facebook Icon
  • Black Instagram Icon

כל הזכויות שמורות ל - Plant it