• Plant it

כל מה שרציתם לדעת על השקייה (או: "רק אל תגידו כוס מים פעם בשבוע")

עודכן ב: 1 מאי 2020

למי מאיתנו זה לא קרה בעבר - אנחנו חוזרים מעוד יום עבודה שגרתי רק כדי לגלות שאחד מחברי הג'ונגל העירוני שלנו שמט את עליו כאילו הוא זה שהיה לו יום לא משהו במשרד.

.

שמנו לב שאחת הסיבות העיקריות שמובילות לצמחים מאוכזבים ולמצמיחים מבולבלים היא תרבות ההשקייה.

בין אם מדובר בהשקיית יתר או חסר - אנחנו כאן כדי לעשות קצת סדר בבלאגן הזה שמורכב בסך הכל משתי מולקולות של מימן ועוד אחת של חמצן. בסה"כ הדברים באמת מאוד פשוטים.


אז בואו נצא לדרך:



1. מתי אנחנו צריכים להשקות?


שימו לב, זה כנראה החלק הכי חשוב בפוסט הזה -

אין תשובה גורפת לשאלה הזו! וכל מקרה לגופו! וכל צמח ונסיבותיו!


ונסביר: כמו שאין חוקיות למתי וכמה בני אדם צריכים לשתות (נגיד הרבה יותר בזמן פעילות ספורטיבית ביום חם במדבר סהרה והרבה פחות כשיושבים ורואים טלוויזיה ביום קר במוסקבה), כך גם הדבר לגבי החברים הירוקים שלנו.

אותם צמחים במיקומים שונים ובנקודות זמן שונות, ידרשו תדירות וכמות השקייה שונה.


אז עכשיו אתם אומרים לעצמכם - יופי אז מה בעצם הם רוצים להגיד לנו פה, שאין איך לדעת?

אז בדיוק ההפך. יש שיטה לדעת האם הצמח צמא: לבדוק את רטיבות מצע הגידול שבו הצמח שתול.


אל תפחדו - דחפו את האצבע שלכם, בערך עד המפרק השני, לתוך מצע הגידול.

האצבע יבשה - השקו את הצמח (מכל הלב, כפי שנסביר בהמשך).

האצבע לחה / רטובה - הניחו לו עד לבדיקה הבאה.

שוב, אם האדמה לחה, לא משקים! טה דם - כמה פשוט, ככה מדויק.



2. איך אנחנו יודעים האם השקנו מספיק?


כל צמח זקוק לכמות מים שונה בזמן נתון. לכן, הדרך היעילה ביותר להשקות את צמחי הבית שלנו היא לקחת אותם למקלחת (או לכיור במטבח) ולשטוף אותם עד נגירה (כלומר להשקות עד שהצמח מטפטף מלמטה שאריות מים). לאחר מכן השאירו אותם במקומם עד שיפסיקו לטפטף והחזירו למקומם.


ההיגיון בהשקייה עד נגירה נעוץ בעובדה ששורשי הצמח נמצאים בתחתית הכלי. כשאנו משקים "לפי הרגש" ולא עד נגירה, יכול להיווצר מצב בו רק הרטבנו את חלק האדמה העליון, מבלי שהצמח הצליח ללגום מהמים בכיף.

משילוב שתי הפסקאות שלמעלה מתקבלת הנוסחה הבאה:

אין מצב שצריך להשקות מעט - או שלא צריך להשקות בכלל, או שצריך להשקות עד נגירה!




3. השקייה עילית או השקייה תחתית?


ככלל, נעדיף להשקות את הצמחים שלנו בהשקיה עילית כפי שתואר בפסקה הקודמת. לעתים, ובמקרה שלעציץ שלנו יש כלי שמשמש כתחתית, ניתן למלא אותו במים ולאפשר לצמח "לשתות" בעצמו (המים עולים דרך חורי העציץ בכוחות נימיים אל השורשים). במידה ופועלים כך, חשוב להיות מדודים ולא לאפשר למים לעמוד הרבה זמן בתחתית הכלי מכיוון שמהלך כזה עלול לגרום לריקבון שורשי הצמח או לצריבתם על ידי המלחים שבמים.